דינוזאורים עשבוניים

כולנו יודעים שהדינוזאורים היו לטאות גדולות שאכלסו את כדור הארץ לפני מיליוני שנים רבות. המילה "דינוזאור" מגיעה מלטינית ומשמעותה "לטאה איומה". למרות הדימוי הכללי שיש לנו על החיות הללו כמפלצות גדולות בעלות שיניים חדות וצמא לדם, רבים מהם אכלו צמחים. דינוזאורים אוכלי עשב מייצגים קבוצה מאוד מגוונת ויש להם מאפיינים שונים מאוד מטורפים.

הלטאות הענקיות הללו היו בראש שרשרת המזון במשך זמן רב, עד שהתרחשה ההכחדה ההמונית שלהן. במאמר זה נדבר מעט על המאפיינים הכלליים של דינוזאורים אוכלי עשב וניתן גם דוגמאות לאלו המייצגות ביותר.

מאפיינים של דינוזאורים אוכלי עשב

למרות שהתכונות הפיזיות וההתנהגות של דינוזאורים אוכלי עשב משתנים מאוד, יש כמה מאפיינים שחולקים לכולם. ביניהם כמובן אוכל. הלטאות הפרהיסטוריות האלה כללו קליפות עץ, עלים וזרדים רכים בתזונה שלהם, שכן בתקופת המזוזואיקון לא היו פרחים, דשא או פירות בשרניים. באותה תקופה, החי היה מורכב בעיקר מציקדים גדולים, שרכים ועצי מחט.

בשל סוג המזון שהחיות הללו אכלו, השיניים שהיו להן חלקו כמה תכונות. לאלה היו צורה הומוגנית יותר מאלה של דינוזאורים טורפים. חוץ מזה, לאוכלי עשב היו שיניים קדמיות גדולות יותר או אפילו מקור, מה שהקל על חיתוך העלים. מצד שני, השיניים האחוריות היו שטוחות וכך יכלו לבלוע טוב יותר את הירקות. מומחים משערים שדינוזאורים אוכלי צמחים לעסו אותם, בדיוק כמו שעושים מעלי גירה מודרניים. תיאוריה אחרת אומרת שלשיניים שלהם היו כמה דורות, בניגוד לבני אדם שיש להם רק שניים (שיני החלב ואחר כך האחרונות).

לבסוף, נותר לציין כי סאורופודים גדולים הייתה להם מעין אבן בתוך הקיבה, שנקראת גסטרוליטים. יש להניח שאלו עזרו לרסק את המזון ברגע שנבלע. נכון לעכשיו, לכמה ציפורים יש גם את מה שנקרא גסטרוליטים אלה.

הדינוזאורים אוכלי העשב המייצגים ביותר

ישנם מינים רבים של דינוזאורים אוכלי עשב שהתגלו היום. הם מגיעים בגדלים, צורות ותקופות שונות. בעוד שלחלקם היה צוואר ארוך במיוחד להאכלה, לאחרים היו קרניים להתקפה או פגזים להגנה. בהמשך נדבר על המייצג והידוע ביותר כרגע.

הברכיוזאורוס

אחד הדינוזאורים אוכלי העשב הידועים ביותר הוא הברכיוזאורוס או הברכיוזאורוס. פירוש שמו הוא "זרוע הלטאה" והוא שייך לקבוצת הזאורופודים הסאריים. מין זה חי מסוף תקופת היורה ועד אמצע תקופת הקרטיקון. כיום הוא אחד מהדינוזאורים המוכרים ביותר בזכות הופעתו בסאגת "פארק היורה". חוץ מזה, זהו אחד הדינוזאורים אוכלי העשב הגדולים בכל הזמנים.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/brachiosaurus/»]

אורכו של הברכיוזאורוס היה עד 26 מטרים ולהגיע לגובה של 12 מטרים. מומחים משערים כי משקלו היה כ-32 עד 50 טון. התכונה הבולטת שלו הייתה צווארו הארוך במיוחד. שכללה 12 חוליות באורך של 70 סנטימטר כל אחת. בנוסף, ההערכה היא שהוא נאלץ לאכול כ-1.500 קילו מזון מדי יום כדי להצליח לשמור על רמת האנרגיה הנדרשת לגופו העצום. לגבי החיים החברתיים של חיה זו, סביר להניח שהיא חיה בעדרים קטנים על מנת להגן על עצמה מפני טורפים גדולים.

הסטגוזאורוס

דינוזאור אוכל עשב בולט נוסף הוא הסטגוזאורוס או הסטגוזאורוס. יש לו תכונות פיזיות די מדהימות וגם התפרסם מאוד בזכות הופעתו בסאגת "פארק היורה". שמו בא מיוונית ופירושו "לטאה מכוסה" או "לטאה מקורה". הוא חייב את שמו לצלחות הגדולות שנמצאות לאורך גבו ומשמשות להגנה על עצמה. הסטגוזאורוס חי בתקופת היורה המאוחרת במה שאנו מכירים כיום כפורטוגל וארצות הברית.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/stegosaurus/»]

לטאה פרהיסטורית זו הייתה באורך של כשלושים מטרים ובגובה ארבעה מטרים. בנוסף, משקלו מוערך בכשישה טון. הודות לשתי שורות הלוחות הגרמיים העוברים לאורך עמוד השדרה שלו, זהו דינוזאור שניתן לזהות בקלות. לוחות אלה היו שימושיים לא רק כשהם התגוננים מפני טורפים אחרים, אלא גם משערים שיש להם תפקיד רגולטורי להתאים את טמפרטורת הגוף לזו של הסביבה. בפה, לסטגוזאורוס היה מקור לתלוש בקלות עלים מצמחים.

הטריצרטופס

ברשימת הדינוזאורים אוכלי העשב הבולטים ביותר, לא ניתן לפספס את הטריצרטופס. פירוש שמו מיוונית הוא "פנים עם שלוש קרניים". וזו התכונה הבולטת ביותר שלו: היו לו שלוש קרניים על פניו ששימשו גם להגן על עצמו וגם לתקוף במידת הצורך. גם לחיה זו הייתה הופעה חשובה בסאגת "פארק היורה", ובזכותה הפכה לאחד הדינוזאורים האהובים על אנשים רבים. הוא חי במהלך תקופת הקרטיקון המאוחרת עם מה שהוא ללא ספק הטורף המפורסם ביותר: הטירנוזאורוס רקס. שניהם מיושבים בצפון אמריקה של ימינו והטריצרטופס היו חלק מהטרף הרגיל של הטירנוזאורוס.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/triceratops/»]

מומחים מעריכים שלטריצרטופס היה אורך של 7 עד 10 מטרים וגובה של 3,5 עד 4 מטרים. בנוסף, על פי חישוביו, משקלו של בעל חיים זה נע בין 5 ל-10 טון. תכונה יוצאת דופן מאוד, מלבד קרני הפנים, הייתה הגולגולת הרחבה שלו שייצגה כמעט שליש מהאורך הכולל של החיה. היא נחשבת כיום לגולגולת הגדולה ביותר מכל חיות היבשה. לגבי הקרניים, הייתה לו אחת מעל כל עין ועוד אחת על החוטם. נמצאו קרניים באורך מטר. תכונה חשובה נוספת שיש להדגיש היא העור של הטריצרטופס, שכן הוא היה שונה מזה של שאר הדינוזאורים. יש אפילו מחקרים שטוענים שאולי התכסיתי בשיער.

ראש העיר הפטגוטיטן

ה-Patagotitan Mayorum אינו ידוע אך הגילוי האחרון שלו היה חשוב מאוד בעולם הפליאונטולוגיה. עורף הצוואר הענק הזה התגלה ב-2014 בארגנטינה והיה בשורה גדולה, כי זה עשוי להיות הדינוזאור הגדול ביותר שחי אי פעם. הוא חי לפני כ-95 עד 100 מיליון שנים באזור יער של פטגוניה הארגנטינאית של היום.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/biggest-dinosaur/»]

כרגע, נמצאו רק שרידי שלד של חיה ענקית זו, אך מומחים חישבו כי אורכו יכול היה להיות כ-37 מטרים ומשקלו כ-69 טון. כיום ידוע שזה היה דינוזאור אוכל עשב. עם זאת, הממצא האחרון עדיין משאיר הרבה אלמונים בלתי פתורים.

האיגואנודון

הודות לסרט שכותרתו "דינוזאור" מאת דיסני, האיגואנודון הוא אחד הדינוזאורים הפופולריים ביותר בקרב ילדים. פירוש שמו הוא "שן איגואנה" והוא חי באירופה של ימינו בתחילת תקופת הקרטיקון. המאפיינים הבולטים שלו הם רגליו הקדמיות. יתר על כן, אוכל עשב זה הוא היה מסוגל ללכת על ארבע ושתי רגליים. אורכו היה 10 עד 12 מטרים וגובהו 2,70 עד 3,50 מטרים. משקלו נע בין 4 ל-5 טון.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/iguanodon/»]

פליאונטולוגים משערים כי מדובר בחיה קהילתית שיכולה הייתה לחיות בעדרים קטנים, אם כי יש דעות שונות לגבי עובדה אחרונה זו. יש לציין גם שזה נראה לא היה דימורפיזם מיני בין זכרים ונקבות של איגואנודון, תכונה המייחדת אותו מדינוזאורים אוכלי עשב אחרים.

האנקילוזאורוס

לבסוף, נותר להדגיש את האנקילוזאורוס או האנקילוזאורוס. אוכל עשב זה חי בסוף תקופת הקרטיקון בצפון אמריקה של ימינו, שם הוא התקיים יחד עם דינוזאורים מפורסמים אחרים כמו טריצרטופס או טירנוזאורוס. בשל קליפתו, הם נתנו לו את השם מהיוונית "אנקילוזאורוס", אשר פירושו מתורגם "לטאה משוריינת". מלבד השריון שכיסה את כל חלקו הגבי של גופו, הוא מאופיין גם במועדון שנמצא בקצה זנבו. סוג השריון שכיסה את האנקילוזאורוס היה אידיאלי להגנה על עצמו בעוד שהכוח שבו הוא יכול להכות עם מועדון הזנב שלו עלול להיות קטלני לבעלי חיים אחרים.

[כתובת אתר קשורה=»https://infoanimales.net/dinosaurs/ankylosaurus/»]

עד היום לא נמצא שלד שלם של הדינוזאור הזה. עם זאת, מדענים מעריכים כי אורכו היה בין 6 ל-9 מטרים וכי גובהו היה בסביבות 1,70 מטרים. לגבי המשקל, ההערכה היא שהגיעה ל-6 טון. למרות שעדיין יש חלקים בגופו שטרם ידועים, הוא כן יודע בוודאות שהיה לו גוף קצר ורחב ושהוא הלך על ארבע.

ישנם עוד מינים רבים של דינוזאורים אוכלי עשב שלא שמנו עליהם במאמר זה, כגון Parasaurolophus, Protoceratops או Apatosaurus. לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים ומרשימים המבדילים אותו מבעלי חיים אחרים. בנוסף, סביר מאוד שעם השנים ימשיכו להימצא מאובנים השייכים לדינוזאורים שטרם התגלו או שרידים של דינוזאורים שאנו כבר יודעים, אך עשויים לפתוח דרך לתיאוריות, השערות והשערות חדשות.